זהו סיפור על איך בחירות קצת פגומות יכולות ליצור עולם מאוד פגום.
המצולעים החמודים האלו הם 50% משולשים, 50% ריבועים, ו100% קצת גזעצורניים. אבל רק קצת! למעשה, כל מצולע מעדיף להיות בקהל מגוון:
ניתן להזיז את המצולעים רק כאשר הם לא מרוצים מהסביבה הקרובה שלהם. ברגע שהמצלועים בסדר עם איפה שהם נמצאים אי אפשר להזיזם, עד שיהפכו להיות לא מרוצים בקרבת השכנים שלהם. יש למצולעים כלל אחד, פשוט:
"אני רוצה לעבור אזור אם פחות משליש משכני הם כמוני."
בכלל לא מזיק, נכון? כל מצולע היה שמח להיות בשכונה מגוונת. האם באמת ייתכן שהטיה אינדיבידואלית כה קטנה יכולה להשפיע על החברה בצורה חזקה? ובכן...
ואכן... חברת המצלועים שלנו הפכה להיות מופרדת מאוד. ואי ווי!
שכונה הופכת לפעמים להיות מרובעת במקרה, וזה לא אשמת אף אחד שהמשולשים לא רוצים להישאר שם עכשיו. באותו אופן, שכונה משולשת הייתה מקדמת בברכה שכן מרובע, אבל אין למשולשים מה לעשות אם המרובעים לא מעוניינים לעבור.
בקטע הבא, מצולעים לא מרוצים עוברים אוטומטית למקומות פנויים בצורה אקראית. יש גם גרף שעוקב אחרי אחוז ההפרדה בחברה לאורך זמן.
מדוע זה קורה? מדובר במצולעים טובים ונחמדים, ולמרות זאת, מאחר ולכל מצולע יש הטיה קטנה, החברה כולה נסדקה והתפצלה.
הטיה קטנה של מצולע בודד עשויה לגרום להטיה קולקטיבית משמעותית.
שוויון בחברה נמצא בשיווי משקל לא יציב. ההטיה הקטנה ביותר יכולה לדרדר חברה שלמה מעבר לנקודת האל חזור. מה היה קורה אם היינו מחנכים את המצולעים להיות לא מוטים בכלל? (או אם אתם מרגישים לא סימפטיים היום, בעלי יותר הטיה?)
שימו לב לעד כמה החברה נהיית בדלנית כאשר אתם מגדילים את ההטיה ליותר מ-33%. מה אם הסף היה מעל 50%? זה נשמא סביר שמצולע יעדיף לא להיות המיעוט בשכונה...
אם פשוט נהפוך את ההטיה של כולם לאפס, אז הכל יהיה בסדר, נכון? לא, זה לא כל כך פשוט. העולם האמיתי לא מתחדש כל יום עם מעברים אקראים של תושבים.
רואים מה לא קורה? אין שינוי. לא מתחילים להתערבב מחדש. בעולם בו בעבר הייתה הטיה, זה לא מספיק להפוך להיות לא מוטה! אנו נצטרך לפעול בצורה יזומה כדי ליצור חברה מעורבת. מה אם היינו מחנכים את המצולעים לחפש קצת יותר גיוון?
למרות שכל מצולע בסדר עם זה שעד 90% מהשכניו יהיו כמוהו, כולם מתערבבים!
בואו נראה את זה בקנה מידה יותר גדול
כאשר נשנה את כמות ההטיה והאי ההטיה של המצולעים.
כל מה שנדרש זה שינוי תפיסה של מה היא סביבה מקובלת. אז, מצלועים עמיתים, זכרו שלא מדובר על משולשים נגד ריבועים, אלא על ההחלטה לגבי איזה עולם אנחנו רוצים לחיות בו.
הכניסו את כל המצולעים לתיבת
ה
ח
ב
ר
ו
ת
(רמז: אל תעבירו אותם ישר לתיבה; שמרו על הזוגות קרוב אחד לשני)
בהתחלה, לצאת לבד יכול להיות בודד... אבל אם נעבוד יחד, צעד אחר צעד, נצליח.
1. הטיה אינדיבידואלית קטנה ← הטיה קולקטיבית גדולה
כשמישהו אומר שתרבות מסויימת היא גזעצורניית, הוא לא אומר שה
אינדיבידואלים
בה הם גזעצורניים.
הוא לא תוקף אתכם באופן אישי.
2. העבר רודף את ההווה
הרצפה בחדר שינה שלכם לא מפסיקה להיות מלוכלכת רק בגלל שהפסקתם לזרוק עליה אוכל.
יצירת שוויון זה כמו נקיון: זה דורש עבודה, וזה עבודה שלא מסתיימת לעולם.
3. דרשו גיוון בסביבתכם
אם הטיות קטנות יצרו את הבלגן שאנו נמצאים בו היום, אי-הטיות קטנות עשויות לתקן את זה.
הביטו סביבכם. החברים שלכם, הקולגות שלכם, ובסביבת עבודתכם.
אם כולכם משולשים, אתם מפספסים כמה ריבועים מדהימים בחייכם.
הושיטו יד, מעבר לשכניכם המיידים אל הריבועים הלא מוכרים.